מהי חשיבות החוק? מדוע הוא נחקק בכלל?

מדברי ההסבר לחוק, ניתן ללמוד כי הבסיס להתהוותו נבע כתוצאה מזיהוי מגמה של עליה מתמדת בכמות המשתמשים בסמים ובהיקף השימוש בקרב האוכלוסייה הנורמטיבית, כאשר במקביל נרשמה ירידה בתפיסת המסוכנות של הסם, הן בקרב קטינים והן בקרב המבוגרים, מצב שיצר כדור שלג שהזין את עצמו והלך והתעצם.

לצד זיהוי והכרה באלמנטים של סגולות רפואיות, נמצא מתאם סטטיסטי בין שימוש בקנבוס לבין מספר סיכונים בריאותיים, בטיחותיים וחברתיים משמעותיים.

צוות מיוחד שהוקם במשרד לביטחון הפנים, לבחינת מדיניות האכיפה, קבע כי מודל האכיפה המיטבי הוא זה המשלב כלים מן המישור המנהלי לצד אמצעים פליליים "קלאסיים".

המודל נועד להביא לכך שאזרחים נורמטיביים, שביצעו עבירה של החזקה או שימוש לצריכה עצמית, בנסיבות מקלות, מתוך הבנה שלא מדובר במי שמנהל אורח חיים עברייני, יופנו למנגנונים חלופיים להליך הפלילי על מנת למנוע תיוג והכתמה פלילית מיותרת הנלוות להליך, אשר עלולים להשפיע על עתידם ועל הדימוי העצמי שלהם.

בצורה זו, סבר המחוקק יחסכו עלויות רבות של המערכת כולה, אשר ניתן יהיה להפנותם לחינוך, הסברה, מניעה ושיקום, בתקווה שאלה יקטינו, בסופו של יום, את היקף השימוש הלא חוקי בקנבוס שנותר מעשה פלילי אסור.

לאחר כשנתיים מאז יזם השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן את הצעת החוק "אי הפללה באחריות", אושר החוק אשר מכונה בידי הציבור כ"חוק ההפללה" או "חוק אי-ההפללה".

החוק הינו בעצם חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח – 2018. חוק זה כשמו כן הוא, הוראת שעה, שתכנס לתוקף החל מיום 1.4.19 ותוקפה מוגבלת בשלב זה ל 3 שנים ממועד זה, על מנת לאפשר למשטרה לייצר ולהטמיע את מערכות האכיפה בהתאם למתכונת החדשה.


8. החוק מכיל תיקון/עדכון לשני חוקים אחרים: תיקון פקודת הסמים המסוכנים – מס' 15, ותיקון לחוק סדר הדין הפלילי – מס' 84.

מה מטרת החוק?

מטרת החוק הינה בגדול, מניעת הפגיעה הקשה, הבלתי הפיכה והבלתי מאוזנת שנגרמה עד כה, בעיקר לצעירים ולצעירות שהתנסו בשימוש בקנבוס בנסיבות חברתיות מקלות, מבלי שהינם מעורבים בפלילים כדרך חיים.
האכיפה הפלילית הקונבנציונאלית אשר כוללת הליך עיכוב/מעצר, חקירה, הכתמה פלילית - משמעותה והשלכותיה יכולים להיות קיצוניים ולהגיע עד לכדי איבוד מקור פרנסה והגבלות ומשמעויות רבות נוספות גם אם תיק החקירה בעניינם נסגר בסיום ההליך.
מטרת החוק הינה לאמץ שיטות טיפול שונות הקיימות בעולם, שאימצו גישה של מדיניות אי-הפללה, בנסיבות ובמדרג שמאפשר הפנית המשאבים לחינוך, הסברה וטיפול דווקא במשתמשים הקבועים שזקוקים להם בתקווה שהמהלך יביא בסופו של דבר לצמצום התופעה שנותרה, כפי שהיתה, אסורה על פי חוק.

מה קובע , בקצרה, חוק אי ההפללה?

החוק קובע, בניגוד למצב כיום, כי מי שייתפס משתמש או מחזיק סם מסוג קנבוס לשימוש עצמי ובנסיבות מקלות, יקבל מהשוטר בשטח הודעת קנס של בין 1000 ₪ לעבירה ראשונה ועד ל 2000 ₪ לעבירה שניה, כל זאת בכפוף לכך שאינו בעל רישום פלילי קודם וכי לא עבר בנוסף, עבירות נלוות כגון הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור, העלמת ראיות וכו'.
בנוסף, ההליך יסתיים מבלי שכנגד הנקנס (בעבר "החשוד") יפתח תיק פלילי שיכתים את עברו הפלילי ומבלי שיעמוד בסיכון של הגשת כתב אישום וניהול הליך בבית המשפט. כיום, מי שמועמד לדין עומד בפני הסיכון שיורשע בפלילים ויוכתם במרשם הפלילי באופן שעלול לפגוע בעתידו זאת בנוסף לענישה הנלוות לגזר דין מרשיע.
תחת זאת, יוקם מרשם משטרתי פנימי חדש ומיוחד שירכז את פרטי מקבלי הקנסות לשימוש הפנימי של המשטרה ולצורך המעקב והאכיפה של חוק זה בלבד, זאת בניגוד לרישום ההליך במרשם הפלילי הרגיל שכיום חשוף לגורמים שונים על פי הקריטריונים של חוק המרשם הפלילי.

עיקרי החוק:

9. נתחיל בניתוח החלק הראשון: על פי סעיף 1 לחוק, בתקופת תחולת החוק, יתווספו לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג 1973, לאחר סעיף 7(ג) מספר סעיפים כדלקמן:

(ג1) (1) – שכולל מספר הגדרות, כאשר המשמעותית מבינהם היא הגדרת "עבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית", שהיא אותה העבירה כפי שהיא מוגדרת כיום בפקודת הסמים כאשר מדובר בכמות ונסיבות של צריכה עצמית, הנעברת לגבי סם מסוכן מסוג קנבוס או שרף של קנבוס כמשמעותם באותה פקודה.

מכאן אנו למדים שהמדובר רק במקרים שבהם הראיות מלמדות על שימוש עצמי להבדיל מנסיבות של סחר, אספקה, גידול, ייצור או החזקה של כמות שקיימת לגביה חזקה שהיא אינה לצריכה עצמית (כיום – מעל לכמות של 15 גר' נטו).

כאן יש להבהיר טעות נפוצה, כאשר יש הסבורים בטעות כי עצם תפיסתו של סם בכמות שאינה "מסחרית" בהכרח תכנס להגדרת שימוש עצמי. למשל בסחר של 1 גר' זה ברור, ובהחזקה של 10 ק"ג זה גם לכאורה ברור, אלא שגם בהחזקה של 1 גר' בלבד, כאשר ישנם ראיות שההחזקה אינה לצריכה עצמית אלה לצורכי הפצה או העברה לאחר – ההחזקה תחשב להחזקה שאינה לצריכה עצמית. לדוגמא, חשוד שנתפס עם כמות של 1 גר' ובחקירתו יכחיש שהחזיק את הסם לצריכתו העצמית, עלול לסבך עצמו, למרות שהמדובר בכמות קטנה מאד, מתחת לכמות המקימה חזקה על פי פקודת הסמים, בהחזקה שלא לצריכה עצמית שהופכת את העבירה לעבירת פשע שאינה נכללת בחוק זה.

(2) (א) מתייחס לעבירה בנסיבות קלות, הנעברת בפעם הראשונה ובפעם השניה (בתוך 5 שנים מיום ביצוע העבירה הראשונה) שתחשב עבירת קנס מיוחדת. זאת בניגוד לעבר בו היתה נפתחת חקירה פלילית, החשוד היה מובא לחקירה בתחנה, נפתח לו ברישום הפלילי תיק מב"ד (ממתין לבירור דין) והתיק היה עובר את כל התהליכים ומסתיים או בגניזה או בכתב אישום.

(ב) מי שעבר עבירה בפעם הראשונה ולא עבר בתוך 5 שנים עוד עבירה, יראו עבירה נוספת (שניה) שלו שוב כעבירה ראשונה. לאחר 5 שנים "נקיות" חוזרים לנקודת ההתחלה.

(ג) מי שביצע עבירה שניה ולא עבר תוך 7 שנים מאז אותה עבירה, עבירה נוספת, תחשב לו העבירה הנוספת (השלישית) כעבירה שניה.

(3) הקנס בעבירה ראשונה יהיה 1000 ₪ ובעבירה שניה 2000 ₪.

(4) – סעיף זה מחריג מספר קבוצות ספציפיות של אנשים שאם יבצעו עבירה של החזקה או שימוש לצריכה עצמית, לא יזכו להסדר המיוחד של החוק שכאמור שמור לנסיבות עבירה בנסיבות קלות בלבד ואלו הם בקצרה:

(א) מי שהורשע בחמש השנים שלפני מועד ביצוע העבירה בעבירות פשע, עבירות נוספות לפי פקודת הסמים (למעט עבירת קנס מיוחדת, החזקת כלים לשימוש עצמי), עבירה לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (חוק הפיצוציות), עבירות של נהיגה בשכרות (סמים) או תחת השפעת סמים.

(ב) מי שבמועד ביצוע העבירה טרם הגיע לגיל 18

(ג) מי שבמועד ביצוע העבירה היה חייל או מי שבית דין צבאי מוסמך לדון אותו בעבירה זו.

(ד) מי שבמועד העבירה היה אסיר.

(ה) מי שעבר במהלך ביצוע העבירה או בקשר אליה, עבירה אחרת, למעט החזקת

כלים לשימוש עצמי שנלוות לעבירת הקנס המיוחדת.

(5) לצורך קביעה אם עבירה הינה עבירה ראשונה או שניה, תובא בחשבון גם עבירה קודמת של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית שבוצעה לפני יום התחילה ( 1.4.19) אלא אם כן:

(א) התיק נסגר לפני יום התחילה 1.4.19, כאשר מדובר בעבירות שאינן פשע

שקצין מוסמך הורה שלא לחקור אותן לאחר שהחליט שנסיבות העניין בכללותן אינן

מתאימות לפתיחה בחקירה, או שתובע מוסמך החליט שלמרות שיש ראיות

להעמדה לדין, נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לכך.

(ב) תיק החקירה עדיין ממתין להכרעה וטרם הוגש בו כתב אישום עד למועד זה.

(6) סיווג העבירה כעבירת קנס מיוחדת, אינה משנה את סיווגה לפי חוק העונשין כעבירת עוון.

(7) למרות כל האמור בתיקון זה, בסמכותו של תובע להגיש בכל זאת כתב אישום, אם סבר, מסיבות מיוחדות שעליו לפרט בכתב, כי בכל זאת ישנן נסיבות המצדיקות זאת, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס.

10. בנוסף לתיקון פקודת הסמים כאמור לעיל, סעיף 2 לחוק, מהווה את תיקון מס' 84 – הוראת שעה לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982.

11. על פי התיקון, בתקופת הוראת השעה, יתווספו בחוק סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות אשר יחולו על כל עבירת קנס מיוחדת, כדלקמן:

230ג. במקרה שלשוטר יש יסוד להניח שאדם עבר עבירת קנס מיוחדת והוא תפס

את הסם, רשאי הוא למסור לאותו אדם הודעת תשלום קנס שמפורטים בה פרטי האדם ומענו, תיאור תמצית העובדות המהוות את העבירה, מקום וזמן העבירה, הוראות החיקוק וגובה הקנס (בדומה להליך רישום דו"ח תנועה).

הגם שהדבר לא נרשם במפורש, ככל הנראה תינתן לנקנס זכות להגיב במקום תגובתו תירשם ותובא בחשבון בהמשך הטיפול. תגובה זו לא תחשב "חקירה" או "תשאול" ועל כן ככל הנראה לא תחייב אזהרה או היוועצות בעורך דין – על כך בתי המשפט יאלצו לתת את הדעת בבא היום.

את הקנס יש לשלם תוך 60 יום מיום ההמצאה אלא אם כן תישלח לתובע הודעה שברצונו להישפט על העבירה.

תשלום הקנס, כמוהו כהודאה באשמה בפני בית משפט, הרשעה, הסכמה להשמדת הסם ונשיאת העונש, אלא אם כן תובע ביטל את הודעת תשלום הקנס בעקבות בקשה לביטול קנס שהוגשה או שהנקנס הגיש במועד בקשה להישפט תוך 30 יום ( או תוך 14 יום לאחר שהומצאה לו החלטת התובע לפיה נדחתה בקשתו לביטול - אם הוגשה).

230ד. מי שנקנס רשאי להגיש לתובע, תוך 30 יום בקשה לביטול קנס בה ינסה לשכנע ולהוכיח שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין.

תובע רשאי לדון בבקשה גם אם הוגשה באיחור אם שוכנע שהאיחור נובע מנסיבות שאינן תלויות בנקנס שמנעו ממנו הגשתה במועד ושהיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה, ז"א שלא היה שיהוי, אלה אם כן המקרה מעלה טענה שדורשת ביצוע פעולות חקירה, לרבות ביצוע בדיקה של הסם או שמירתו.

הגשת בקשה כזו אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס.

מחד, תובע רשאי לבטל הודעת קנס, אלא שנקבע בחוק כי לא יעשה כן אם הבקשה

לביטול הוגשה בנימוק שלא נעברה עבירה או שהעבירה נעברה ע"י אחר. מאידך, גם במקרה כזה, אם בכל זאת שוכנע שניתן לעשות כן ללא חקירה בנסיבות המקרה, יהא רשאי לבטל.

במקרה שתוגש בקשה להישפט והיא תדחה ע"י התובע, יהא רשאי הנקנס להודיע תוך 14 יום על רצונו להישפט, גם אם כבר שילם את הקנס קודם לקבלת החלטת התובע ובלבד שלא הודיע על בקשתו להישפט לפני שקיבל את אותה החלטה.

230ה. בנוסף, נקנס רשאי להודיע לתובע תוך 30 יום כי ברצונו להישפט על העבירה במקום לשלם את הקנס, אלא שבמקרה כזה הוא לא יוכל לבקש לבטל את הקנס.

במקרה שתוגש בקשה להישפט, יעבור התיק להמשך חקירה פלילית שבסיומה, אם יש ראיות מספיקות להעמדה לדין יגיש התובע כתב אישום, אלא אם החליט לבטל את הודעת תשלום הקנס שכן נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לכך.

על הנקנס לקחת בחשבון שבמקרה שההליך יעבור לבית המשפט ובית המשפט ירשיע אותו – יוטל עליו קנס בסכום שלא יפחת מפי 3 מהסכום שהוטל בהודעה המקורית, מבלי שניתן יהיה להתחשב בו ולהפחית מהקנס גם אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות.

מצד שני, אם יזוכה מהעבירה, גם אם כבר שילם את הקנס – יוחזר לו הקנס ששולם.

230ז' במידה שהנקנס לא שילם את הקנס ולא הגיש בקשה להישפט, בחלוף המועדים,

(אלא אם כן בוטלה ההודעה ע"י תובע) יחשב הנקנס כמי שהורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס המקורי, עליו יתווספו תוספת פיגורים של 50% ובהמשך 5% נוספים כל חצי שנה. במקרה זה המשטרה תהא רשאית לחלט ולהשמיד את הסם ולא ניתן יהיה לטעון כל טענה הדורשת חקירה או בדיקת הסם – זאת בשל עקרון סופיות הדיון.

230ח גבית הקנס תהיה על פי פקודת הסמים (גביה) כאילו היה מס ויחולו עליו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות.

במקרה ובהמשך, תבוטל הודעת הקנס או ייסגר תיק החקירה לאחר שהוגשה בקשה להישפט, יוחזר לנקנס הסכום ששולם.

230ט נקנס שינהל את ההליך בחוסר תם לב או תוך הכבדה שלא לצורך על ההליכים בבית המשפט, עלול להיות מחויב בתשלום הוצאות משפט, לרבות הוצאות העדים.

230י' לצורך יישום החוק, תנהל המשטרה מרשם משטרתי מיוחד שמהווה בעצם מאגר

מידע הכולל רישומים ופרטים לגבי כל נקנס בגיר שעבר עבירת קנס מיוחדת (אלא אם התיק נסגר מחוסר אשמה).

המרשם המיוחד יכלול גם רישומים לגבי קטינים שעברו עבירות של שימוש והחזקה לצריכה עצמית של קנבוס, בתנאים ונסיבות שיקבעו בהמשך.

המידע שייכלל במרשם המיוחד לא ייכלל במרשם הפלילי הרגיל לפי חוק המרשם הפלילי, ויהיה חסוי כך שלא יימסר מידע ממנו רק בנסיבות מסוימות ורק במידה הנדרשת.

לדוגמא, ניתן יהיה להעביר מידע לגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי (כמו לגבי תיקים פליליים סגורים) או בהליכים שנדרשים לברור בעניין החוק, לדוגמא הליכים שיזם הנקנס בעניין החלטות שניתנו לפי חוק זה או לבית המשפט בהליך פלילי אחר כאשר המידע מהותי לנושא הנדון.

הנקנס יוכל לקבל בעצמו מידע על עצמו אבל רק בדרך של עיון בתחנת המשטרה ולא כפי שנהוג כיום בקבלת עותק מודפס של הרישום הפלילי.

על מי שיקבל מידע מהמרשם יחולו הוראות המחייבות שמירת סודיות שהפרתו תהווה עבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר.

12. יש לציין כי תחילת החוק, כאמור הינה מיום 1.4.19, אולם המחוקק קבע מן תקופת מעבר, כך שמי שעבר עבירה לפני יום התחילה, וביום התחילה תיק החקירה היה עדיין תלוי ועומד וטרם הוגש כתב אישום, יהא רשאי להודיע לתובע או ליחידת החקירות, כי הוא מבקש לשלם בשל העבירה קנס על פי חוק זה, וכן רשאי הוא לבקש שתיק החקירה ייסגר והרישום הפלילי לגביו יימחק.


הכותב - עו"ד גל שר טוב, הינו עו"ד המתמחה בפלילי מזה כ – 20 שנה, הינו יוצא פרקליטות, היה בעברו ראש לשכת תביעות וראש לשכת חקירות במשטרה, משמש כיום כיו"ר הוועדה לעניינים פליליים במחוז מרכז וכיו"ר ועדת הקשר של עורכי הדין בנתניה.
חזרה לכל המאמרים